Search
Close this search box.

מה  ההבדל בין אמן לאומן?

רבים וטובים כלל לא יודעים שאלו שתי מילים שונות. רבים וטובים גם לא יודעים מתי להשתמש ב״אם״ ומתי ב״עם״ למרות שעברית היא שפת אם שלהם. אבל מאמא לא שופטת.

ההגדרה הרשמית היא:

אָמָּן –

מי שיוצר יצירות אומנות מקוריות. באנגלית: Artist

(יענו בנאדם שיוצר משהו מקורי ובלעדי לו גם אם זה חיבור של אלמנטים שכבר היו קיימים כמו קולאז׳.) זה לא בהכרח אומר שיש לו ביצוע איכותי אלא נטו שהיצירה היא חדשה ומקורית ולא העתקה של משהו אחר.

אוּמָּן –

בעל מלאכה האמון על ידע מקצועי, לרוב בתחום מלאכת היד העדינה. גדולתו היא בביצוע אסתטי ומדוייק.

באנגלית: Craftsman

(יענו בנאדם שיודע להביא אותה בביצוע טכני טייט בלי קשר אם היצירה היא מקורית או לא.)

                      אז מה זה אומר לנו?

א –

אין אחד טוב מהשני, כי כל אחד מהם מייצג זווית אחרת באמנות ונהנה מקטע אחר –

אמן נהנה מהיצירתיות והאמירה האישית, אומן נהנה מביצוע בגימור מצויין גם אם זה לא מקורי.

ב –

יש אמן שהוא גם אומן שזה הרמה הכי גבוהה יוצר מקורי עם יכולת טכנית גבוהה,

יש אמן מקורי אבל עם יכולת טכנית קקה (כי הוא לא מתרגל מספיק),

יש אומן מדהים ומבוקש שאולי לא יוצר יצירה חדשה אבל כל קו שלו מבוצע בשלמות מטורפת.

אה….

ויש מי שאין לו אמירה אישית וגם לא יכולת טכנית אלא רק רצון טוב,

(שזה נחמד אבל זה לא אמנות ולא אומנות אלא תחביב).

אז איך אנחנו מבדילים בתאאאכלס כשאנחנו רואים עבודה בין אמן לאומן? 

או.

טוב ששאלתם.  בשביל זה אספתי עבורכם שלוש יצירות ״אמנות ואומנות״

                                אז היידה…בואו נצלול…

״הנשיקה״ של גוסטב קלימט , 1907,

אחת היצירות שהודפסה הכי הרבה אאאבר בתור מתנה לאמא ביום האם.

ביצוע אומן – העתק מדוייק ונאמן למקור של הקומפוזיציה ללא אמירה אישית.

ביצוע אמן – אינטרפטציה (יענו תרגום) של הציור לסגנון אישי אבסטרקטי ואפל.

״לידתה של וונוס״ של סנדרו בוטיצ׳לי, 1840,

אחת היצירות המוכרות בתולדות ציורי העירום.

ביצוע אומן – העתק מדוייק ונקי של הדמות ללא אמירה אישית.

ביצוע אמן – פראפרזה (כמו אינטרפטציה) פארודית שמשתמשת בדמות כדי להביע מסר אישי.

״דויד״ מיכלאנג'לו בואונרוטי, 1504,

הבולבול הכי מזוהה בתולדות הפיסול והצנזורה.

ביצוע אומן – ביצוע ראליסטי נאמן למקור.

ביצוע אמן – הומאז׳ (כן..כן..כמו פראפרזה) עם המון אמירה אישית שמסתתרת בין כל הקעקועים.

                            אז מה כל זה אומר?

שעירקי לא יותר טוב מתימני. שבורגול לא יותר טעים מפילמשקי. שרזה לא יותר סקסי משמן.

אלא –

הההכל זה עניין של טעם. הכל תלוי במה מחפשים.

לכל בעל מקצוע שמכבד את עצמו ואת העשייה שלו יש מקום של כבוד בלי קשר אם זה עממי או רק לאניני טעם:

מקעקע ראליסטי שמבצע מתצלומים כמו שהם בדיוק מפגר הוא אומן ומגיע לו כבוד על השנים שבהן הוא ליטש את היכולת שלו.

מקעקע מקורי שבורא יצירות חדשות לחלוטין ויוצק בהן משמעות אישית הוא אמן ומגיע לו כבוד על הצלילה לתוך המקורות שלו והחיבור למוזה.

(כמובן שניהם שווים משהו רק בהנחה שהביצוע שלהם תואם את תפיסת התחת שלהם.

אחרת זה פוזה בלי כיסוי.)

ובנימה אישית תסבירו את זה לכל האנשים שבטוחים שהטעם שלהם זה נזר הבריאה וכל השאר זה סתם שיט:

שיבינו פעם אחת ולתמיד – 

זה שאתם אוהבים משהו לא הופך את זה ליותר טוב ממשהו אחר.

זה שאתם לא אוהבים משהו לא אומר שזה לא טוב.

אז תנוחו ואל תחפשו לשלול משהו אחד רק כדי להצדיק משהו אחר.

כי זה מיותר.

וחסר טעם.

או משמעות.

כי בסוף כולם אבל כוווולללםםםםםםם הופכים אוכל תולעים בלי קשר איזה אינק יש עליכם.

הכותבת הינה מקעקעת יוצרת מציאות, חופרת בורות במוח ולא מנקה טוב פאנלים כי מה זה החרא הזהההההה?!

הפוסט נכתב בלשון זכר מטעמי עצלנות ולא מטעמי שוביניזם.