Search
Close this search box.

קעקועים אתיופים

חזרנו לסקר קעקועים וסימבוליזציה בכל מיני עמים ותרבויות מגניבות כדי שנוכל להפנים שאנחנו לא באמת דור גזעי מלא חדשנות אלא פשוט מעתיקנים בסטייל.

והפעם הלכתי קרוב לבית לאחת העדות המגניבות שעלו ארצה והעדה הכי מקועקעת אצלנו בקטע תרבותי עמוק. (חוץ מרוסים חסרי שיניים שישבו בגולאג.)

דה. אני מדברת על האתיופים.

תרבות הקעקועים שלהם הולכת אחורה למאה ה-4 לספירה, כשהנוצרים שהיו אז בקטע קולוניאלי מפגר לגמרי הגיעו לצפון אתיופיה והביאו איתם את בשורת האינק. למעשה סימנים שנעשו בדיו או בצורת צילוק היו קיימות באפריקה הרבה לפני הנוצרים אבל לא נלך כלכך רחוק אחורה כי אין לכם קשב ריכוז בשיט. 

כמובן שהנוצרים גם גרמו לזה להפוך לעוד קטע פרו נוצרי לכן הרבה קעקועים מכילים סמלים דתיים כמו צלבים ושאר ירקות נוצריים.

אבל האפריקאים לא פראיירים בשיט ובגלל שהתרבות והדת האפריקאית המסורתית מבוססת יותר על טקסים וחיי יומיום מאשר על זיוני מוח תיאולוגיים של הנוצרים והמוסלמים שבאו להשתלט להם על המסורת – האתיופים הצליחו לייצר פיוז׳ן של כל ההשפעות בלי לשכוח את השורשים האפריקאיים הקסומים שלהם.

אז מה יש שם? עיגולים, קווים ורצועות ארוכות של טקסטורה גיאומטרית. מזכירות לכם איזה טרנד גיאומטרי שרוב עם ישראל חוטא בו?! דה. כל החצים עם הקווים, העיגולים הדקים ושאר קעקועי האינסטוש העדינים שיש לכל בחורה בת 19 היום? אז האתיופים עשו את זה הרבה…הההררבהההה….לפני שהיה אינסטוש.

הקעקועים ברובם מבוצעים על הפנים, האמות הקרסוליים ויש להם משמעות סימבולית של מעמד בשבט, טכסי מעבר, וברכות כמו פוריות, אומץ וכו..

לפי המסורת הקעקועים מבוצעים בגילאים צעירים 5-8, לרוב בבנות, כסמל מעבר לנשיות ופה הבעיה היחידה שלי: ככה שהמקועקעת לא ממש יכולה לבטא את הזהות שלה דרך הקעקועים אלא צריכה להתקע עם מה שאמא בחרה בשבילה. כי אם נגיד…. אני הייתי צריכה להיתקע עד היום עם אותו פופיון סטייל ליפת רחצה שאמא שלי היתה שמה לי פעם בשיער..סביר להניח שלא היו לי יחסים טובים עם אמא היום.

אבל היי…אנחנו רוסים, יחסים טובים במשפחה זה גם ככה אוברייטד .

לקעקועים האתיופיים קוראים ניקיסאט וזה כלכך ייחודי שאי אפשר להתבלבל  וזו גם לא הצורה היחידה של אמנות גוף:

יש להם גם צמח שקוראים לו אינסוסילה (שמגיע בעיקר מאזור טיגריי),  שאיתו הם מכתימים ידיים ורגליים.

בחלקים המוסלמים של אתיופיה יש קטע חזק של ציורי חינה בדומה לציורי חינה ההודיים.

קיצור,

באו נוצרים הביאו להם אינק גאומטרי,

באו מוסלמים הביאו להם חינה  –

האתיופים לקחו את כל זה והצליחו לייצר מזה סימבוליקה שאי אפשר לטעות במקור שלה.

אדיר אה? אבל חכו. אפילו לא הגענו לקטע ה ב א מ ת מגניב..

זוכרים את אריק קילמונגר בפנתר השחור? דה הסקסי ההורס הזה. אז הצלקות המגניבות שלו זה לא משהו שהמציאו בהוליווד.

מעבר לקעקועים אתיופיה וסודן גם ידועות בשבטים כמו מורזי וסורמה שאפילו הולכים רחוק יותר ומבצעים סקריפיקציה (צילוק) אדיר ביותר של נקודות וקווים באזורי חזה בטן ופנים, לצורך טקס מעבר לגבריות או סתם כי זה מהממוש ומסמל יופי וכוח. זה מבוצע עם קוץ וסכין ואת הפצע משפשפים בפחם או חומרים צמחיים אחרים בשביל שהצלקת תגליד להיות בולטת ונפוחה.

הארד פאקינג קור, אני אומרת לכם.

הקטע הוא שהקדמה מנצחת הכל ואם תשאלו אתיופים עירוניים – המנהג מבחינתם נחשב מיושן ופרימיטיבי, משהו שנעשה בכפרים נידחים וכמובן יש המון ביקורת ציבורית על הנושא שזה מבוצע בילדים צעירים שלא באמת יכולים לקבל החלטה עצמאית או להבין האם זה באמת רצונם או שזה נטו כי אמא רוצה שהם יראו כמו שאר הילדים בכפר.

והם סביר להניח צודקים.

אבל אם תשאלו אותי, יש יופי מטורף במסורות עתיקות שמצליחות לשרוד את הקידמה.

הכותבת הינה מקעקעת בחסד, אוכלת מוח בזכות ובכללי לא בחורה שלוקחים לשבוע שתיקה בטיבט.

הכותבת אוהבת לשפוך עליכם מידע חסר שימוש שהיא אגרה ב15 שנות לימודי אמנות בתקווה ש:

א. זה יפנה לה קצת מקום למידע חדש.

ב. זה יעזור לקהילת הקעקועים שלנו בארץ להפוך לטיפטיפה יותר מגניבה ומודעת למקורותיה.