דילוג לתוכן 
איך להיות מקעקע/ת בלי להכנס לדיכאון?
דבר ראשון – אתם לא לבד. אנחנו לא הראשונים שמתמודדים עם זה..זוכרים את וואן גוך? קיבל קריזה הוריד לעצמו אוזן…
הבעיה היא במלכודות שאנחנו שמים לעצמנו.. כדי -לא- להצליח!
כן שמעתם נכון. רובנו מפחדים פחד מוות מהצלחה (או מהניסיון לשאוף להצלחה. ) כי אם ננסה ולא נצליח – זה הרבה יותר 'מביך' ו'מאכזב' מאשר לא לנסות כלל ולהישאר לנצח ״פוטנציאל לא ממומש״.
לכן רובנו, ובעיקר אמנים – מוצאים דרכים יצירתיות לשים לעצמנו רגל, כדי להצדיק את רגשות הנחיתות שמישהו פעם הכניס לנו לראש ומאז הם חיים שם, בלי לשלם שכר דירה, כמו היונים המז%₪^* שעושות סקס אלים במרפסת השירות שלי… בלאט. אז הנה חלק מהמלכודות הללו…מאמא סקרנית איזה מהן אתם שמים לעצמכם:
להסתכל על אחרים (ולקנא בהם) – אבל על מה אנחנו באמת מסתכלים? אנחנו לא רואים את חשבון הבנק שלהם, את הריבים עם הבן/ת זוג, לא את הריקנות שאוכלת אותם, לא את הקנאה שלהם למישהו אחר ולא את החומית שיוצאת להם בפוק – אנחנו רואים את הדברים הכי מוצלחים שהם אוספים בזר חארטה עטוף יפה ומגישים לנו ברשת החברתית. נסו את זה: חלאס לגלול ברשתות, חלאס לדבר על אחרים, תסתכלו על הצעד הבא שלכם קדימה ומה צריך לעשות כדי לבצע אותו. כמו סוס עם כיסוי עיניים שרואה רק את הדרך קדימה. מאמא מבטיחה, תסתכלו רק לאן שאתם הולכים ופתאום תתחילו ללכת הרבה יותר מהר.
מרגיש כאילו אנחנו עושים כלכך הרבה, כל הזמן עובדים קשה… כשבעצם אנחנו לא באמת עושים משהו, כי כל דבר יוצא בינוני, שום משימה לא מבוצעת עד הסוף ואנחנו בעצם נותנים פול גז על ניוטרל. הרבה יותר נכון להתמקד במשימה אחת כל פעם, לסיים אותה ואז להתחיל חדשה. נסו את זה: שימו מעכשיו דד ליין לשלושה חודשים, כל שבועיים תקדישו זמן מוגדר למשימה אחת בלבד! (דוגמה: להשתפר בקווים, ליצור מלא קולקציות חדשות, לסדר את עמוד האינסטה, לחפש לקוחות ברשתות חברתיות…) מאמא מבטיחה שבתום שלושת החודשים הללו העסק שלכם יהיה משמעותית יותר מצליח והכל יהיה מוכן כדי שתוכלו לנהל הכל יחד, בסנכרון מוחלט וקליל.
כמו השיחות החרדתיות שהמוח עושה איתנו כשקשה להרדם בלילה – אבל כל הזמן. חוסר השליטה הזה על השיחות שאנחנו מנהלים עם עצמנו מוביל אותנו במעגלים סביב אותו גוש חרא שאנחנו כובלים את עצמנו אליו. נסו את זה: כל פעם שמתחיל רעש כזה בראש שמחפש להוריד אותנו למטה תתחילו לדמיין את הלו״ז של מחר, מה תעשו מתי ואיך, תרדו לפרטי פרטים עד לרמת מה תלבשו מה תאכלו ובאיזה שעה… או את המורה שלכם להיסטוריה עושה קקי אחרי אוכל מקסיקני חריף. מה שעובד לכם העיקר להוציא את הטמטמת מהראש. לפני שמשיגים שליטה בחיים שלנו חייבים להשיג שליטה במחשבות שלנו.
ממנו נוזלת הקנאה הירוקה והגועלית. כי הוא זה שמספר לנו שמגיע לנו יותר ממה שעבדנו בשבילו. הוא זה שגורם לנו לשנוא את מי שצועד לפנינו, לזלזל במי שצועד מאחורינו ובזמן שהאגו לוחש לנו באוזן עד כמה אנחנו צדיקים וכולם בני ז%$3* – מי שהלך מאחורינו והיה פחות מוכשר ופחות חכם – אבל עם יותר אמביציה ופחות אגו פתאום נמצא עשרה צעדים קדימה ואנחנו עדיין באותו מקום. נסו את זה: כל פעם שאתם מרגישים ״מגיע לי״ על משהו שלא קרעתם עליו את המנוש, כל פעם שעולה לכם קנאה מגעילה תדעו שזה לא אתם, זה נטו האגו – פשוט תגידו לקול הזה ״פשול נחוי״ ותמשיכו ללכת קדימה.
להרגיש שפרסום עצמי מביך/לא לרמתנו – (בעיקר קיים אצל נשים משום מה…) ״אם אני אפרסם סלפי יחשבו שאני פקצה״ ״אם לא עשו לי לייקים בפוסט הקודם אני לא אפרסם עוד אחד״ וזה כי אנחנו לא מבינים את ההבדל בין העסק שלנו לעצמנו – עסק דורש פרסום עיקבי ברמה יומיומית. בין אם זה סטורי שותה קפה, סרטון ביצוע קעקוע, פוסט מבצע/הנחה או רק תמונה יפה – עסק שלא מפרסם כל יום יגווע מהר. נסו את זה: דמיינו שאתם לא בעלי העסק אלא עובד חיצוני שהוטל עליו לפרסם את העסק: הייתם עושים הרבה יותר ממה שאתם עושים עכשיו נכון?? כי לא היתה מבוכה. כי זה לא בשבילכם. הייתם מוצאים 10 קבוצות פייסבוק המאפשרות פרסום חופשי, הייתם שולחים הודעות לכל הלקוחות מהעבר, הייתם מעלים פוסט תמונה של בעל העסק עם קצת סיפור חיים שהלקוחות יכירו ויתחברו..ועכשיו תעשו בדיוק את זה בשביל עצמכם.
- במקום לאכול תסביכים ולשפוך אותם עם חצי בקבוק גרייגוס ונסיון להעמיס צ׳אחלות רק כדי להרגיש חיים.
- במקום לצאת ל200 הפסקות סיגרה ביום שהן בתאאכלס בריחה מהמציאות.
תתחילו לבנות מציאות שלא בא לכם לברוח ממנה.
תבינו ילדי אינק יפים שאתם חיים בעידן השפעעעעע – העולם פתוח לכם כמו שהוא מעולם לא היה פתוח לאף אחד – וכל מה שקיים מחוץ לכם זה בסך הכל כלי. כמו שנשתמש בכלי הזה ככה הגורל שלנו יראה. אתם על ההגה – קחו את עצמכם לאן שצריך.
נכתב בלשון זכר אבל פונה לכל המינים והמינות.
מאמא אינק מקעקעת עם קו לא מתנצל.
בלוגרית עם פה ג׳ורה לא מתעצל.
ומורה לאמנות קלאסית מודרנת וקעקועים.
למעבר לחלק ב' של הכתבה לחצו כאן
