אם אני אהיה ממש טוב/נחמד/בסטייל מדוגם – הלקוחות יבואו

אז פתחת מקום, שילמת ארנונה, שמת שלט וספות מעור
השקעת בים ציוד – ואף אחד לא בא בלאט.
גם כשהעלתי מלא תמונות יפות לאינסטוש
אף אחד לא בא
אז החלטת שזה פשוט לא בשבילך או שקר כלשהו ושעדיף לפרוש.

אז… לפני שאתה מוכר את כל הציוד ועובר לעבוד קופאי בשופרסל, בדוק אם עשית את 3 המהלכים הללו, ואם לא זה יכול להיות מה שידליק לך אש בתחת דור ז הרגיש שלך,
נשבעת לא הייתם שורדים ילדות בסיביר..רק אומרת.

1. האם אספת את כל הטלפונים של כל מי שיש לך בווצאפ, באינבוקס, באנשי קשר – וישבת פעם אחת לסדר אותם לקבוצת ווצאפ? אפילו לפרסום פשוט של
״הי לכל הלקוחות היקרים שלי – שישי הקרוב יום VIP קפה מאפה אצלי בסטודיו, אתם באים בלי לקבוע תור, לפי חשק ואני פה בשבילכם – נטו להגיד תודה שבחרתם בי לאמנות שלכם״

הקונספט הוא- 

העריכו ושרתו טוב לקוחות שכבר בחרו בכם, אנשים שהתעניינו ומסיבה זו או אחרת לא סגרו – כבר פתחו אליכם דלת, תנו להם את היחס – אל תרדפו רק אחרי לקוחות חדשים כל הזמן.
2. האם כבר בדקת מה העסק שלך כבר וצריך להשליך מהסיפון? לרוב נכס עם מחיר יקר, תקציב שיפוצים שמכניס אתכם לבור, התעסקויות שלא נותנות לכם אזכרה לעבוד
תעבירו התעסקות למשל ב להעלות תוכן באינסטגרם – לאחיינית או שכנה מתבגרת טיפוסית, בכמה מאות ש״ח בחודש לחודש אתם חוסכים מלא זמן וכאב ראש, וגם- המתינו עם השכרת חלל והוצאות והתחייבויות לזמן שבו תבינו מי אתם כעסק ואיפה ואיך הכי נכון לכם להתקיים.
הקונספט הוא-

עסק ב5 השנים הראשונות צריך להיות קטן, גמיש ונסיוני, לבדוק מה עובד מה לא ולהמשיך לעוט קדימה בלי פחד.
רק אחרי זמן כזה ל פ ח ו ת אפשר לשקול השקעות גבוהות – זו משקולת מאוד כבדה שמוציאה אתכם הרבה פעמים מהמשחק. נסו להצליח כ״שם״ קודם כל, בהשכרות עמדה, בשיתופי פעולה – כמו סקס תל-אביבי של משוחררים טריים, קליל, חד פעמי וברוח טובה. הכל עד שיהיה לכם מספיק נסיון וידע להתחיל לבנות משהו גדול בעצמכם.
3. ואולי הכי חשוב… האם בשכונה בה ממוקם העסק שלכם, כולם מכירים אתכם? בין אם זה חדר מהבית או נכס בנדלן מסחרי – כל מי שעובד/גר בשכונה מכיר אתכם ויודע שאתם נמצאים פה? 100% שלא…
אז תשקיעו 250 שקל אצל דפוס, צאו עם פלאיירים, לכו לחוץ יד למוכרים בקיוסק, לדבר עם המתדלקים, המוכר בלוטו, הבריסטה בבית קפה, תשתו איתם קפה, תקנו אצלהם בעסק, תשאירו לאנשים פלאייר וחיוך, תגידו להם מי שבא מהשכונה, יש תעריפי חברים ומשפחה, תחייכו לאנשים, תזמינו אותם להגיע לקפה, ותראו איזה קסם?

הם יתחילו להגיע.

נוסח בלשון זכר מטעמי נוחות וכי נולדתי בשנות ה80 ואני לא שמה על הפרונאונז שלכם – אלא אם שלי יכול להיות ״הוד מעלתה״. תודה.