תחומים של עצמאיים זה דרעק,
כולם יודעים.
וכמה שקעקועים זה אמנות ויצירה וביטוי לנשמה, ושאר שיט היפי ליברלי,
במציאות,
מי שלא רוצה לעבוד בשופרסל מיון ירקות צריך לקחת בחשבון שהסוס הזה לא רק רץ יפה באחו – אלא אוכל ביוקר ומחרבן לך בחצר בקבוע.
נכתב על ידי נקבה בלשון זכר לפי משקל
מטעמי נוחות
כי נולדתי בשנות ה80
ואני לא שמה
על הפרונטונז שלכם/ן/ת-
אלא אם כן, שלי יכול להיות
״הוד מעלתה״.
כי אם כן…אז אני בפנים .
בעשור של נסיון בקעקועים מאמא ראתה עסקים נפתחים ונסגרים אותה מהירות שצ׳אחלה מזמינה בגדי ים בשיין, וכמורה בתחום אני שומעת מתלמדים תמיד את אותו החלום:
לפתוח סטודיו, לעצב אותו בטעם שלהם, ולחיות את החלום.
אז לוקחים הלוואה, משפצים מהמםםםםםם! ומחכים לחלום.
וזה נכון לכל תחום אגב.
והאמת העגומה היא שרוב העסקים (כן ״העסקים״ לא ״האמנים״ – אמן יכול להיות פקיד בנק, זה בנשמה כן או לא) –
רוב העסקים בתחום נסגרים, לא מחוסר כשרון
אלא
מעיוורון
פאקינג בליינדספוטס.
ראיתי חברים ותלמידים פותחים את סטודיו חלומותיהם רק כדי לסגור בעצב והפסד,ראיתי מקעקעים עלללל זמניים, סוגרים סטודיו וותיק שהתקיים עוד מלפני דור ז#..סליחה! דור z…או מה שזה לא עכשיו
וראיתי אמנים שלוקחים על עצמם סוג עסק שממש לא מתאים להם ולאט לאט נכנעים למשקל המציאות שבאה עליהם כמו פטיש אוויר.
אם הצלחתם לקרוא עד כאן, כל הכבוד קחו מדבקת השתתפות, ונתחיל את הניתוח:
רוב בני האדם הם יותר טקטיקה מאשר אסטרטגיה
מה ההבדל?
טקטיקה זה לפעול לאור הנסיבות שמולנו
אסטרטגיה זה לחשב מסלולים מראש
וזה לכשעצמו גורם לכם לוותר על מלא ״צ׳יטים״ פוטנציאלים אבל לא ניכנס לזה עכשיו..אם תרצו בפוסט אחר.
למה?? כי אתם קשבבבב והקלות בבגרויות אז מאמא לא שופטת (כן אני כן)
הבעיה: אנשים חושבים על ״החלום״ שלהם שטוח, כמו תמונה.
הוכחה: כשאתם חולמים על ״קריירת חלומותיכם״, אתם מדמיינים צבע קירות, סוג מסגרות לתמונות שמביעות אתכם כאמנים…
איזה פסל לשים ליד הכניסה,
וסצנות אינסטגרמיות שלכם מציירים סקיצה באייפד או עושים קפה
וסיגריה על הבוקר בסטייל…נכון?
יופי. זה בדיוק העניין.
אף אחד לא חולם את העבודה עצמה,
את התקלות
הימים האפורים
התחרות
השגרה
ולא מחשבים מראש
את מי
ומה
ש ״החלום״ הזה מצריך.
וואט מאמא?! …איבדתי מישהו? מסבירה:
הסבר לדור קשב וריטלין:
(אגב בסובייטיה אין בעיות ״קשב וריכוז״ סתם שתדעו, פשוט אין)
1. ״האמן המעופף״
סיימת קורס וישר שכרת חלל לסטודיו, השקעת מלא מחשבה בעיצוב וסטייל ומיקום, מלא קש לחמודי שיבנה בגבס, אבל 0 מחשבה בתוכנית עסקית, חישובי רווח והפסד צפויים, עלויות רבעוניות וניתוח דמוגרפי באזור…וואאטטט? – בקיצור פתחת תחביב וציפית שיעבוד כמו עסק.
פתאום באו מהעירייה עם דרישות,
כבאות ושילוט,
פרוטקשן,
תיקונים,
וכל שבוע יש איזה בעיה בצנרת,
או בתאורה,
תמי4 מטפטף,
קפה נגמר,
אנשים מחרבנים ולא מנקים,
ולמה הארנונה כזו יקרההה
מתחילים להצטבר חובות,
ההכנסה לא עקבית ותלויה איכשהו במצב רוח שלך,
וכשהגעת לבור מספיק עמוק – החלטת לוותר
מה היה חסר? תוכנית עסקית ברורה גם אם היא לא וודאית זו התחלה! ואם לא יודעים לעשות לבד אז משלמים למקצוען – אבל לא מתחילים בלי.
מי היה חסר? בנאדם שטוב בבירוקרטיה, ואדמיניסטרציה שיסגור פינות במקומך, כשותף או כעובד בשכר. שווה כל שקל.
הפתרון שיכול להציל אותך? להבא קח שותף שטוב במספרים, סדר ובירוקרטיה. ככה אתה תוכל להיות היצירתי והוא ידאג שלא תרעבו למוות. ובכלל? אין לך מה לחפש במסלול הזה, הרבה יותר נכון לך להיות אמן בסטודיו, ופשוט להיות יצירתי!
2. עבדת בתעשייה,
קיבלת שם טוב,
כי אתה ממש טוב,
והחלטת שהשלב הבא-
זה להצטרף לליגה של הגדולים.
הבאת נכס ענק ומעוצב, 200 מ״ר שיש קיסר
מקעקעים מטורפים ברוטציה,
הלוואת בלון,
הוצאות שיווק של 30k לחודש,
יח״צ,
מוצרי קד״ם –
ואז גילית שאתה כבר לא אמן אלא בייביסיטר בלאט של מקעקעים סטלנים וחסרי מוסר עבודה, והתחלת ממש לא לאהוב לבוא לעבודה, והלחץ בתחזוקה של נכס שעולה לך מעל 50k בחודש לפני קקי בוקר עושה לך חררה.
מה היה חסר? משפחה. צוות עם חלוקת עול נכונה, ומבנה שמונע התרסקות העסק אם מישהו חותך
מי היה חסר? מנהל צוות קפדן וניטרלי לחלוטין, איש אנשים לפרונט, מישהו טכנולוגי לרשתות, ואמן ראשי פדנט שיחזיק קצר את הפרזיטים.
נכון זה מדלל את הרווח – אבל מייצר יותר הכנסה בלונג ראן, ובעיקר יציבות ועקביות, ואם מישהו יוצא? העסק לא מתרסק אלא רק מחליף איש מקצוע אחד באחר
הפתרון שיכול להציל אותך? כדאי לך לנסות שוב, זה יכול להצליח בענק! רק הפעם דאג לריבוי שותפים וחלוקה לצוותים. במקום מולטיטאסקינג מתיש שמפיק בהכל תוצאה בינונית – תקבל 100% הספק בכל אפיק, כי בנאדם אחד מסור רק לזה. ככה בונים מפלצת.
3. ״האמן האנטיפת״
אין לך ז לאנשים מטומטמים – ומשום מה רק כאלה ממשיכים להכנס לך לסטודיו! אתה מעשן 8 סיגריות בהפסקה אחת, מבחינתך ״הלקוח תמיד לא צודק״, ובכלל שיגידו תודה שאתה מקבל אותם, דה? אחרי שנה, שנתיים גילית שאין לך לקוחות חוזרים חוץ מכמה כנועים שאוהבים את זה מלוכלך… אז הבאת מקעקע שניים שיעבדו אצלך וגילית שגם הם לא מסתדרים עם האישיות הבלתי שלך.
מה היה חסר? שירות לקוחות סבלני, נעים וחם.
מי היה חסר? בנאדם טפלון שלא מתרגש ממך, ויתפקד באפר בינך לבין בני אדם
הפתרון שיכול להציל אותך? אין לך ברירה אלא עסק עצמאי כי אתה לא מסתדר בצוות, אז הכי יעבוד לך שולייה שלומד ממך את הקראפט, ומפצה עליך עם אישיות חמה ושירותית, תאכיל אותו בהרבה מתוק , לשאת אותך לוקח הרבה אנרגיה מכאלה.
4. אתה מוותיקי התחום, היית פתוח מאז שזה היה כנען בלאט, בן גוריון בכבודו עשה אצלך טרמפ סטמפ, ובשנים האחרונות התחילה נסיגה, קודם של קו השיער והראייה, אחר כך של לקוחות… ואחרון המסמרים בארון? העידן הטכנולוגי. העסק היה בירידה שנים, עשית מה שיכולת, ראית כמה סרטוני הדרכה שלא הבנת, הבאת אמנים צעירים וזולים שיעזרו לך להתחבר, גילית שהם בעצמם לא טובים בזה – ומהצד תמיד ראית דור אמנים צעיר, חסר בושה שעוקף אותך בסיבוב.
מה היה חסר? ההבנה שאין לך חיסרון! שיש ל״זקן השבט״ ייתרון חדדדד – ריספקט, אמינות וקרדיט.
מי היה חסר? מישהו שמבין את הוויב של הקהל שאתה רוצה, באמת, במציאות, ושאיתו אתה תרגיש כמו אריה מלך ולא תרח עירוני מריר.
הפתרון שיכול להציל אותך?
אח יקר, לא צריך להלחם בצעירים על גרגיר תירס כמו תרנגולות בלול, להם יש את האנרגיה לזה, לך לא.
במקום זה, הפוך לבוטלגי ומחתרתי, עבוד רק עם קויל, אוךד סקול שיט – בקבוקי וויסקי בכל מקום ואין אייפד אחד בסביבה, צא החוצה וצור קשרים אישיים בתוך קהילות ההיפסטרים, שיבואו לסטודיו היחיד בארץ שאין לו אינסטגרם והוא אותנטי ומקורי. אתה לא צריך את כולם, אתה צריך קהילה נאמנה אחת שממשיכה להגיע.
תתחבר לכמה בליינים מהקהילה הנכונה, צא איתם, שהם יעלילו עליך סיפורי גבורה לצעירים, ואתה תשלם להם על הדרינקים והקוק. מכפת׳לך?? אתה כבר פנסיונר, הכבד לא שווה וגם ככה לאישה לא אכפת אם לא חזרת שבועיים הביתה. זה הזמן בלאט! תקשיב קצת למועדון הקצב של אביהו פנחסוב ולך בצעד קליל להכיר את הקהל שלך פייס טו פייס, כמו פעם. תכבוש אותם בידע שלך ואולי תזכה למה שאתה באמת רוצה: פאקינג גלוריייייייי!!!
מתנצלת מראש מכל הרגישים.שות.שן.שך שזה היה להם טריגר לדיכאון של ה#שילאמשך,
גם זה אין בסובייטיה. אגב.
מקווה שהמסקנה שלכם מפה היא לא ״מי שמצליח מזליסט מניאק , שמכר את עצמו לשטן״
אלא ש….יש כמה דברים שאם אותם תעשו, זה יצליח גם!
בלי לרקוד בטיקטוק ובלי לשנות את מי שאתם.
כן ממש עכשיו
אפשר לעשות חשב מסלול מחדש,
להבין מי אני ומה חסר לי, בלי רחמים עצמיים של דור ז – ופשוט לעשות בתבונה את מה שנדרש.
ואם בא לכם קצת אינסופי של מאמא על הסיפור האישי שלכם בתעשייה – באהבה – תכתבו פה בתגובות את הרעיון שלכם לעסק וננסה יחד למצוא בליינדספוטס…
אנו משתמשים בטכנולוגיות כמו "עוגיות" (Cookies) כדי לאחסן מידע על המכשיר שלך ולגשת אליו. הסכמה לטכנולוגיות אלו תאפשר לנו לעבד נתונים כגון התנהגות גלישה באתר, לנתח את התנועה בו ולהציג פרסום מותאם אישית. למידע נוסף, אנא קרא/י את מדיניות הפרטיות שלנו.