חורים בראש (ובמקומות אחרים): המדריך המלא לפירסינגים המסוכנים והבטוחים יותר

ישנם פירסינגים מסוימים שאזורי הגוף בהם הם מבוצעים רגישים יותר, עשירים בכלי דם ועצבים, או חשופים יותר לזיהומים. הנה כמה מהם:

•  פירסינג בלחי (Cheek Piercing):

   * הפירסינג: ממוקם בלחי, בדרך כלל ליצירת "גומות חן" מלאכותיות.

   * הסכנה הרפואית: זהו פירסינג מורכב יחסית, עם סיכון גבוה לפגיעה בבלוטות רוק (במיוחד בלוטת הפרוטיד ובצינור סטנסון), מה שעלול לגרום לנפיחות כרונית, הפרשת רוק מוגברת או חסימה. בנוסף, קיימת סכנה לפגיעה בעצב הפנים (facial nerve) שעלולה להוביל לשיתוק חלקי. סיכונים נוספים כוללים זיהומים עמוקים, דימום, ונזק לשיניים ולחניכיים מהחיכוך התמידי עם התכשיט.

   * איך להימנע מהסכנה: רק פירסר מנוסה ביותר ובעל ידע מעמיק באנטומיה של הפנים צריך לבצע פירסינג כזה. חשוב לוודא סטריליות מוחלטת, לבחור תכשיט איכותי, ולהקפיד על היגיינת פה וטיפול צמוד לאחר הביצוע. למרות זאת, הסיכונים קיימים.

•  פירסינג בלשון (Tongue Piercing):

   * הפירסינג: מבוצע במרכז הלשון.

   * הסכנה הרפואית: הלשון עשירה מאוד בכלי דם ועצבים. חירור שגוי עלול לגרום לדימום מסיבי ומסכן חיים. קיים גם סיכון גבוה לזיהומים חיידקיים עקב החשיפה המתמדת למזון וחיידקי הפה, מה שעלול להוביל לנפיחות מסכנת חיים ולחסימת דרכי נשימה. בנוסף, התכשיט עצמו עלול לגרום לנזק לשיניים (שברים, סדקים) ולנסיגת חניכיים כתוצאה מחיכוך מתמיד. פגיעה בעצבים עלולה לגרום לאובדן תחושה חלקי או קבוע בלשון.

   * איך להימנע מהסכנה: חובה לבחור פירסר מקצועי בעל ניסיון רב בפירסינגים אוראליים. יש להקפיד על היגיינת פה קפדנית ביותר לפני ואחרי הביצוע, ולהימנע ממזונות מסוימים בתקופת ההחלמה. חשוב גם להתאים את גודל התכשיט כדי למזער נזק לשיניים ולחניכיים.

 * פירסינג על משטח (Surface Piercings) באזורים תנועתיים (למשל, עורף, שורש כף היד, עצם הבריח):

   * הפירסינג: עגילים המונחים על משטח העור, ולא עוברים דרך רקמה. הם מוחזקים על ידי שני "לנגים" שיוצאים מתחת לעור.

   * הסכנה הרפואית: הסיכון העיקרי הוא דחייה. מכיוון שהפירסינג יושב שטוח על העור, כל תזוזה או לחץ גורמים לו "לנדוד" החוצה, מה שמוביל לדחייה של התכשיט, השארת צלקת מכוערת, ובמקרים מסוימים אף זיהום. באזורים תנועתיים במיוחד (כמו הצוואר או המפרקים), הסיכון לדחייה גבוה במיוחד.

   * איך להימנע מהסכנה: בחירה מדויקת של מיקום יציב ופחות תנועתי, שימוש בתכשיט איכותי המותאם לפירסינג משטח (כמו ברבל עם זווית 90 מעלות או עוגן דרמלי), וביצוע ע"י פירסר מנוסה מאוד שמכיר את אנטומיית הגוף ואת זוויות החירור הנכונות. חשוב להקפיד על טיפול לאחר עקבי ולמנוע כל מגע או משיכה מיותרת.

•  פירסינג בתוף האוזן (Trans-Tragus Piercing):

   * הפירסינג: עובר דרך סחוס הטראגוס (החלק הבולט בכניסה לתעלת האוזן) ויוצא בצד השני.

   * הסכנה הרפואית: קרוב מאוד לעצב הפנים (facial nerve) ולעורק הטמפורלי (temporal artery). חירור שגוי עלול לגרום לשיתוק חלקי של הפנים (בגלל פגיעה בעצב) או לדימום מסיבי ומסכן חיים (בגלל פגיעה בעורק). בנוסף, זהו סחוס עבה יחסית ועלול לגרום לכאב רב יותר וזמן החלמה ארוך, עם סיכון גבוה יותר לזיהום וקולואידים (בליטות סחוס).

   * איך להימנע מהסכנה: רק פירסר מומחה ומנוסה ביותר, עם ידע מעמיק באנטומיה, צריך לבצע פירסינג כזה. חשוב לבדוק את הרקורד של הפירסר ולשאול ספציפית על ניסיונו בפירסינגים מהסוג הזה.

הפירסינגים הבטוחים יותר: פחות כאב ראש (ורפואי!)

ישנם אזורים שהם יחסית בטוחים יותר לחירור, בעיקר בשל מיעוט עצבים וכלי דם גדולים, והיותם פחות חשופים למזהמים.

ועכשיו הפירסינג הכי פחות בעייתי:

•   פירסינג בתנוך האוזן (Ear Lobes):

   * למה בטוח: האזור הרחוק ביותר מעצבים וכלי דם מרכזיים. מורכב בעיקר מרקמת שומן, מה שהופך אותו לפחות כואב ולכזה שמחלים במהירות יחסית.

   * הימנעות מסכנה: בחירת אקדח חירור סטרילי (אם כי מומלץ יותר מחט לפירסינג איכותי ובטוח) או פירסר עם מחט חד פעמית סטרילית, וחיטוי יומיומי.

 * פירסינג בטבור (Navel Piercing):

   * למה בטוח: פירסינג פופולרי ובטוח יחסית, אם כי דורש הקפדה על היגיינה וזהירות מלכידה בבגדים.

   * הימנעות מסכנה: הקפדה על תכשיט איכותי, ניקיון יומיומי וכיסוי מגן בתקופת ההחלמה כדי למנוע חיכוך.

 * פירסינג בנזם (Nostril Piercing – צד האף):

   * למה בטוח: אמנם באזור סחוס, אך יחסית דק ופחות מסוכן מעגילים אחרים בפנים.

   * הימנעות מסכנה: שימוש במחט סטרילית, הקפדה על ניקיון סדיר והימנעות מלגעת בעגיל בידיים מלוכלכות.