מסע מצחיק ומטלטל בהיסטוריה של הפירסינג
פירסינג. רק המילה הזו יכולה לגרום לחלקנו להתכווץ ולחלקנו לחייך חיוך רחב עם ניצוץ מתכתי בעין.
אבל האם ידעתם שהתחום המקושט הזה לא התחיל אתמול בבוקר באיזה סטודיו אפלולי ליד תחנה מרכזית? ממש לא! אנחנו מדברים על היסטוריה ארוכה ומפוארת, מלאה בחורים משמעותיים (תרתי משמע!).
אם נחזור אחורה בזמן, ממש אחורה,
נגלה שפירסינג היה עניין שבשגרה בתרבויות עתיקות רבות.
שבטים אפריקאים, תרבויות אינדיאניות ואפילו המצרים הקדמונים קישטו את עצמם בפירסינגים מסיבות שונות – סמלי סטטוס, טקסים דתיים או סתם כי זה נראה להם מגניב (כנראה). תחשבו על זה, במקום אינסטגרם היו להם עגילים באף כדי להראות מי הב
בשנות ה-70 וה-80 הפירסינג עשה קאמבק רועש ובועט, הפעם בחסות תרבות הפאנק והגותי. זה כבר לא היה רק עניין של שבטים אבודים, אלא הצהרה אופנתית ומרדנית. ואז הגיע פאק סטודיו, הלוקיישן האייקוני בסן פרנסיסקו שניהל לא אחר מאשר מיסטר פירסר בעצמו, ג’ים וורד.
הבחור היה אגדה, חלוץ אמיתי שהרים את תחום הפירסינג מרמת “עשיתי חור עם סיכה ומחט” לרמה של אמנות של ממש. הוא סטנדרט את הנהלים והפך את הפירסינג לבטוח (יחסית לימים ההם, כן?).
אי אפשר לדבר על אייקוני פירסינג בלי להזכיר את פאולה רובנס, הידועה יותר כפי ווי, הפירסרית האגדית מלונדון. היא דקרה לא מעט סלבריטאים והפכה את הפירסינג לעניין שיקי ומקובל יותר. היא הוכיחה שזה לא חייב להיות רק עניין של פאנקיסטים עם מוהוק צבעוני, אלא יכול להיות גם טאץ’ אלגנטי (טוב, תלוי איפה הפירסינג).
אז בפעם הבאה שאתם רואים מישהו עם פירסינג, זכרו שאתם מסתכלים על המשך של מסורת עתיקה, עם טוויסטים מודרניים והרבה מאוד סטייל (ולפעמים קצת כאב, בואו נודה בזה). עולם הפירסינג הוא הרבה יותר מעוד חור בעור – הוא סיפור מרתק על תרבות, אופנה והרצון האנושי להתקשט ולהביע את עצמו. עכשיו, לכו תעשו עוד חור (או שלא, הבחירה שלכם!).
אנו משתמשים בטכנולוגיות כמו "עוגיות" (Cookies) כדי לאחסן מידע על המכשיר שלך ולגשת אליו. הסכמה לטכנולוגיות אלו תאפשר לנו לעבד נתונים כגון התנהגות גלישה באתר, לנתח את התנועה בו ולהציג פרסום מותאם אישית. למידע נוסף, אנא קרא/י את מדיניות הפרטיות שלנו.
מאמא אינק הכינה עבורכם שאלון קליל – שיעזור לכם להבין האם התחום מתאים לכם!